טיפים למתחילים בקוריאנית
- ג'ינלי
- 10 באפר׳
- זמן קריאה 4 דקות
נכון לכתיבת מילים אלו, אני כבר חיה בקוריאה 3 שנים ובסמסטר הרביעי שלי לתואר (שכולו בקוריאנית כמובן). אבל תאכלס? אני זוכרת טוב טוב את ההתחלה שלי עם השפה הקוריאנית. ויותר מזה, אני עובדת עם לא מעט תלמידים מתחילים (בין אם בשיעורים פרטיים ובין אם בקורסים קבוצתיים) ורואה את הציפיות, הקשיים, הפחדים... אני רוצה שהפוסט הזה יהיה משהו שתוכלו לחזור אליו ולהזכיר לעצמכם להוריד מעצמכם לחץ, ולהזכיר לעצמכם למה לא כדאי לוותר על הקוריאנית רק כי היא קשה.
קוריאנית קשה שפה
בואו נשים את זה על השולחן. קוריאנית היא שפה קשה! וכל מי שיגיד לכם אחרת, משקר לכם במצח נחושה. אם אומרים שעברית היא קשה כי היא שפה שמית ובנויה אחרת משפות לטיניות, אז קוריאנית על אותו עיקרון של "שפה מאוד שונה". כל הפעלים והתארים בשפה יכולים להיות מוטים בעשרות צורות שונות המביעות משמעות, זמן, רגש, מצב, קישוריות, רמת כבוד וכדומה. בתור אנשים דוברי עברית (ואנגלית, ערבית, אולי רוסית) זה משהו שונה לחלוטין בשבילנו. גם כל סדר המשפט מתפקד אחרת לגמרי. אז מן הסתם שכשנתחיל ללמוד, לא מיד נקלוט איך מרכיבים משפטים כמו בשפות אחרות שבאות אלינו בצורה יותר אינסטינקטיבית.
לנשום ולא לפחד לטעות
אז קודם כל! אם הגעתם לכאן אחרי כמה שיעורים ויש בכם תסכול, שחררו אותו. תנשמו עמוק, זה בסדר! הדברים הראשונים שלומדים בשפה הקוריאנית כוללים דברים שאומרים לכם מיד "זה יבלבל אתכם להרבה זמן" וגם "אפילו קוריאנים לא יודעים להגיד בדיוק מה ההבדל", ו-וואלה, זה מבהיל! אבל היופי הוא שאלו דברים שגם אם תטעו בהם, לרוב המשמעות עדיין תעבור.
יותר מזה אני אגיד, שכאשר אתם מתחילים ללמוד קוריאנית, אני מפצירה בכם לטעות! תטעו! כמה שיותר! תנו לאנשים לתקן אתכם, תנו לזה להיות מצחיק, תנו לזה להיות מעצבן ומתסכל. אין דרך טובה יותר מללמוד בהתחלה מאשר לטעות ולתקן לטעות ולתקן. אם תפחדו כל הזמן לטעות וזה יעצור אתכם, איך תתרגלו ותשתפרו? תנו לעצמכם להנות מהתהליך הזה של לטעות -> לתקן -> ללמוד.
במיוחד בשפה כמו קוריאנית, שגם בשלבים המתקדמים שלה עדיין אפשר לעשות טעויות "של מתחילים", וזה לגמרי לגיטימי ובסדר. (אני עדיין מתבלבלת לפעמים בין מערכות הספירה כשאני מדברת מהר מדי, אוקיי? זה ממש טבעי!)
אז מתי מתחילים לדבר???
מאוחר יותר משאתם חושבים, ומוקדם יותר משאתם חושבים.
נתחיל מזה: כל עוד לא למדתם מספיק "צורות דקדוק", כנראה שלא תוכלו לנהל שיח זורם. לפי ההערכה שלי, כדי שיהיו לכם מספיק כלים בשביל שיחה, אתם צריכים כמה עשרות צורות לפחות. זה נשמע מפחיד, אבל בחיי שזה לא הרבה. הכל מאוד סיסטמטי ובאיזשהו שלב כבר אין הטיות חדשות, אלא רק שילובים חדשים שמוסיפים עוד ניואנס ועוד משמעות. הרבה "צורות" למיניהן מקבילות במשמעות למילה בודדת בעברית שמסדרת לכם הכל. דברים כמו אבל, אם, לכן, ו', את וכו' וכו'...
לא נכנסתי לאוצר מילים בכוונה, כי אוצר מילים נלמד דרך הקשרים ואני לא מאמינה שיש כמות מילים קבועה שאם תלמדו זה אומר שתצליחו לדבר חופשי. לכל אחד יש דברים אחרים בראש ודרכים אחרות להתבטא ומילים אחרות שמרגישים שצריך בשיחה היומיומית... לומדים את זה תוך כדי, בקיצור.
הבנה על פני שליפה
הטיפ הכי טוב שאני יכולה לתת לכם הוא לא להלחיץ את עצמכם עם "אבל אני אמור/ה כבר-" לא, אם רק התחלתם, אתם לא אמורים עכשיו לזכור או לדעת כלום. תתקדמו בקצב שלכם. יהיו דברים שתקלטו מיד, ויהיו דברים שישגעו אתכם וזה בסדר. יש גם "אני מבינה את זה, אבל אין סיכוי שאצליח לשלוף את זה בעצמי" - זה גם ממש בסדר! ואפילו הגיוני וטוב. תתמקדו קודם כל בלזהות ולהבין את מה שמגיע אליכם כקלט. גם בקריאה וגם בשמיעה. אל תעצרו את עצמכם מלהתקדם כי אתם לא יכולים לשלוף את הצורות עדיין. מה שחשוב יותר כדי להתקדם הוא הבנה. תבנו לעצמכם את סל הכלים ולאט לאט אתם תיתקלו במספיק דוגמאות ומקרים כך שצורות הבסיס שחשבתם שלא נשלפות לכם, פשוט יתחילו להישלף בלי שתשימו לב בכלל!
אז בשורה התחתונה, מה כדאי לעשות?
תעשו לעצמכם רשימות! מחברות, מסמכים בגוגל, מה שנוח לכם. כל שיעור שאתם לומדים תכניסו לאיזו רשימה, עם הסבר קטן וכמה דוגמאות. כך תוכלו לחזור לשם כל פעם שתשכחו מה משהו אומר. גם עצם הסיכום הזה (כאילו למבחן שבו אתם צריכים להסביר כל צורה שלמדתם) יעזור לכם מאוד להכניס את המשמעויות לראש.
תלמדו ותתקדמו. בנו לעצמכם את הסל של אוצר המילים והדקדוק. גם אם אתם לא זוכרים בדיוק, לזכור "למדתי X איפשהו" זה גם משהו. אל תעצרו את עצמכם כל כך מהר. לפי החלוקה שאני עושה בקורסים שלי, בערך ברמה 3 כבר יש מספיק כלים להתחיל לתרגל שיחה חופשית טובה. בסוף רמה 5 כבר יש לכם גם כל מיני צורות שמוסיפות טבעיות וזרימה למשפטים! עד הרמות האלה להתקדם באופן רציף בעיניי זה מעולה. אחרי שסיימתם את כל אלו, לחזור על הדברים ולתרגל ולחפור בהם עד שמרגישים מוכנים להמשיך הלאה.
התעטפות על פני חפירה לעומק: לפחות ברמות הראשונות, אני באמת לא חושבת שיש מה לחפור כל כך עמוק בתרגולים. כל הצורות הן דברים כל כך נפוצים שיבואו בכל פעם שתלמדו צורה חדשה או נושא חדש! עדיף לכם למצוא דרכים להכניס את הקוריאנית ליומיום שלכם מחוץ לשיעורים הפרונטליים והספרים. ואז... זה פשוט יבוא. תסמכו על התהליך.
ביטחון עצמי!!! לא משנה מה הרמה שלכם, חוסר ביטחון יגרום לכם לחשוב שאתם לא יכולים לדבר, וביטחון עצמי גבוה יאפשר לכם לנהל שיחה שלמה עם כלום מילים ודקדוק. גם אם אתם יודעים שאתם "לא יודעים מספיק", תעמידו פנים שכן. זה עושה את כל ההבדל, תאמינו לי.
לסיכום
אני בעיקר מקווה שהפוסט הזה יעזור לכם לא לפחד מלא להבין, לטעות או לא להצליח על ההתחלה. בתור דוברי עברית, קוריאנית באמת בצד השני של הספקטרום השפתי בעיניי, ועל כן היא באופן טבעי מאוד קשה. אבל... בעיניי היא אחת השפות הכי חכמות ויפות שקיימות, ואם החלטתם ללמוד אותה, אני מאחלת לכם בהצלחה ושיהיה לכם תהליך מהנה ושתרגישו את העולם שנפתח לכם לאט לאט יחד איתה.
כי שפה בעיניי היא כמו דלת לעולם מקביל. עולם שנמצא מחוץ ליומיום המוכר שלנו, עולם עם תרבות אחרת, אנשים שונים, מחשבות שונות, סיפורים חדשים... ולזה אני קוראת קסם.
Kommentarer